מה היא "תמונת במה" ולמה היא חשובה?

Sound stage - תמונת במה

במאמר זה ניגע במושג "תמונת במה" / במת הסאונד = Sound stage

רבים הנמצאים בתחילת דרכם בתחום המערכות הסטריאו נתקלים במושג הזה ואינם מבינים במה מדובר

במאמר זה אנסה להסביר עד כמה שאפשר את המושג תמונת במה = Soundstage

שהינו חשוב ביותר למי שמעוניין במערכת סטריאו שתיצור חוויה טובה ונכונה

כמו כן נעמוד על הסוגים השונים של תמונת הבמה.

הקדמה

מערכת סטריאו/ אודיו באה לתת 2 ערכים ייחודיים ומיוחדים.

1. השחזור של מצב חי עד כמה שאפשר.

2. אפקטים שאינם קיימים במצב חי {הקצנה שלהם שכלל לא קיימים בחי}.

הרעיון למצב הראשון הוא לשחזר עבור המאזין את אותה ההקלטה והביצוע כאילו הוא קורא כאן ועכשיו ובאותה הצורה שבוצע.

ככל שהמערכת יותר איכותית ובסינרגיה טובה יותר, והיא נמצאת בחלל אקוסטי המונע בעיות, כך היכולת שלה לשחזר את המצב הראשוני גבוהה יותר.

הרעיון למצב השני הוא להקצין את התוצאה ואף לשנות אותה וכל חברה/ מכשיר, לפי פילוסופית הבניה והתוצאה שלו,

והכל בכדי לרגש בצורת ההגשה של המוזיקה מעבר להגשת המוזיקה עצמה.

כל האמור לעיל תלוי מאוד עד כמה ההקלטה עברה עיבוד באולפן ההקלטות.

מאז המצאת הסטריאו למעשה החל המשחק והרדיפה אחר יצירת התלת מימד בסאונד, ובעצם ההפרדה שבין צד שמאל לימין היה ניתן להשמיע כלים מסוימים בכל צד ועקב כך היה ניתן ליצר אפקטים שונים מעבר לתמונה המרכזית המשלבת בין הצדדים.

במערכות סטריאו - HIFI התמונה האמצעית הנוצרת משילוב הצדדים נקראת תמונת במה והיא הסאונד והמוזיקה הנשקפים מבין 2 הרמקולים הראשיים.

סאונד זה מצייר במרחב את במת ההקלטה/ ההופעה והוא נקרא, תמונת במה = .Sound stage

{הסבר יותר פשוט, כשאתה שומע מוזיקה ואתה נמצא ממש במרכז בין 2 רמקולים שמחוברים למערכת סטריאו, תוכל להבחין בשמיעה

(תלוי באיכויות המערכת ורמת שמיעתך) כי הסולן לרוב נמצא ממש מולך במרכז, וכל כלי אחר נמצא במקום אחר ולא כולם במרכז, וזו היא תמונת הבמה.}

ככל שהמערכת יותר איכותית היא ניתנת לאבחנה בקלילות יתרה ועד כמה שיותר הבמה מוגדרת {יש כאילו שזקוקים לעצימת עיניים בכדי להתרכז בה}

ראה תמונה המציירת תיאורטית איך הבמה אמורה להישמע בין הרמקולים

* התמונה המקורית הועתקה מאתר חברת harbeth

תמונת הבמה שונה בין כל חלק וחלק של המערכת

כל סוג של רמקולים אף מציג אותה אחרת, כאשר השאיפה העליונה היא היכולת להציג את מרחב ההקלטה המושמעת ללא הגבלה בכל פעם מחדש בהתאם לאותה ההקלטה.

אילו הפרמטרים החשובים ליצירת תמונת במה:

סינרגיה ואיזון בין חלקי המערכת השונים.

אקוסטיקה נכונה.

מגבר שמותאם לרמקולים.

העמדה נכונה של הרמקולים בחלל האזנה.

נקודת ישיבה ממורכזת ומאוזנת שאמורה להיות בין 2 הרמקולים ובגובה האלמנטים של הרמקולים.

הקלטה טובה.

ואחרון סאונד נעלם = לא מורגש שהוא בוקע מהרמקולים ומתרכז במרחב שבניהם ומעבר אליו {שלרוב מושג מעצם רוב הפרמטרים שהובאו אבל יש יוצא מהכלל שלרוב נובע מאיכות הרמקולים}.

לאחר כל הדברים הללו צריך נקודת האזנה מרכזית של המאזין כלפי המערכת, המאזין חייב לשבת במרכז המשולש התיאורטי הנמצא בין הרמקולים

אחרת, כל אפקט הסטריאו יהיה מועט עד בלתי שמיע ואין אפקט במה והחוויה אינה שלמה.

מערכת סטריאו למעשה מייצרת מצב תמונת הבמה שהיא למעשה מצב אבסולוטי ובלעדי של המאזין

מכוון שהוא מעוניין לקבל ואף מגישים עבורו, הכל ונכון בצורה המושלמת:

מול הבמה, במקום הטוב ביותר שבו ניתן לראות את כולה ולא פחות חשוב, לשמוע את כולה = מהמרכז כי אז שומעים ממש הכל ובבירור.

מעבר למיקום המרכזי יש את עצם ההגשה והיא אינדיבידואלית כלפי כל מאזין וטעמו וכלפי כל חברה וכל מוצר וכל שילוב של מס' מוצרים משנה את מיקומה ואופייה

למרות שמערכות אודיו וכל חלק וחלק שבהן לרוב הוא מודולארי וניתן לחברו תיאורטית לכל חלק אחר,

עדיין מי שאינו בקיא ויודע יקשה עליו מאוד לנסות ולחבר מערכת המורכבת מחלקים שונים בכדי שתתן לו תוצאה שהוא חפץ בה מבחינת מיקומו כלפי הבמה

מה גם שעדיין צריך לתת מענה באיכויות הצליל והגוון שלו ואף לצורת הסאונד כך שיש משתנים רבים מאוד בכדי להגיע לתוצאה נכונה מעבר למיקום.

כל חלק וחלק במערכת סטריאו יוצר מיקום שונה של הבמה כלפי המאזין ולמעשה רוב החוכמה, הידע, הניסיון

הקושי הוא לאזן ולהביא את הסאונד של המערכת שיהיה במקום שבעל המערכת רוצה, {ושוב, ישנם עוד פרמטרים רבים הצריכים מענה מעבר לבמה עצמה.}

דבר אחד בטוח, אין נכון או לא לגבי מיקום הבמה ובכלל, אלא הכל עניין של טעם אישי.

סוגי תמונת במה = Soundstage.

במאמר זה אנסה להסביר מה היא אותה תמונת במה ואילו סוגים של תמונת במה יש ומה כל אחד אומר וההבדלים בניהם.

תמונת במה אמצעית:

יש שאוהבים להיות במרחק מה מהבמה אבל לא מידיי = בשפת התחום, במה אמצעית

באמצע = אינה משתרעת מאחורי או מלפני הרמקולים.

במה אמצעית היא במה הנמצאת כולה במרכז ובגובה המאזין

זו הבמה האידיאלית, מכוון שלרוב {אם החלקים במערכת שקופים} במה זו יכולה לנוע כפי השמעה של כל הקלטה לכל כיוון

תמונת במה אחורית:

* התמונה המקורית הועתקה מאתר חברת harbeth

יש האוהבים להיות במרחק = בשפת התחום, במה אחורית

במה אחורית: משתרעת מאחורי הרמקולים, בגובה האוזניים +/- , והסאונד אינו עובר את הקו המקביל של הרמקולים.

הרעיון של במה אחורית הוא לתת אפקט שהמאזין יושב בשורות 10 והלאה כלפי הבמה וכך יכול לצייר את גודלה ממרחק ולראותה בבירור {ראה תמונה אחת מעל לזו המשויכת לבמה אמצעית}.

במה אחורית לרוב משויכת למוצרי ווינטאג' {מוצרים ישנים בני 20 שנים ומעלה} שלרובם יש סאונד כזה.

התיאוריה שלי היא מדוע זה כך היא שרוב אולפני ההקלטה, היוצרים, ההקלטה עצמה והעריכה בוצעו במרחק מה מהמבצעים והמיקרופונים לרוב היו ממוקמים במרחק מהמבצעים ונתנו תחושת עומק,

וזה בניסיון לתת להקלטה חווית תלת מימד כלפי העומק, מה שבמערכות דאז ואף כיום האפקט ניכר.

ראה תמונה המציגה את צורת ההקלטה של במה עמוקה שלרוב נמצאת בהקלטות ישנות ואף ציוד ווינטאג' מציג אותה כך

* התמונה המקורית הועתקה מאתר חברת harbeth

במה אחורית למעשה מציבה את הכלים והבמה במרחק מהמאזין ובפועל הסאונד נמצא מאחורי הרמקולים

במוצרי ווינטאג' מסוימים ובשילוב עם הקלטות מסוימות העומק יכול להישמע עד כדי הרגשה של אמפי תיאטרון {מנקודת המאזין כלפי מטה בעומק}.

תמונת במה קדמית:

יש האוהבים להיות בקירוב לבמה = בשפת התחום, במה קדמית

במה קדמית: ממוקמת מלפני הקו המקביל של הרמקולים.

מתחילת שנות התשעים ועד לימינו אנו, רוב התעשייה השתנתה לבמה הקדמית.

העולם חי כאן ועכשיו, החיים הפכו לקצביים ומהירים וריבוי הגירויים הביא עימו לגירויים מוקצנים יותר בכדי לתפוס את המגורה, וכמה שיותר מהר וחזק.

כך גם עולם המוסיקה שהביא ריגוש חדש והוא ההקלטות והביצועים הקדמיים,

והכל במטרה להשמיע מצב חי עד כמה שאפשר {כמו מצב מוקצן כאשר עומדים בהופעה ממש קרוב לבמה}.

אם בעבר ההקלטה בוצעה עם מספר מיקרופונים מפוזרים במרחב/ מעל הבמה כשכל מיקרופון צמוד למס' כלים,

הרי שמאז שנות התשעים כל כלי מקבל מיקרופון ושניצב בקירוב אליו.

הבמה קדמית מקרבת את המאזין לשורות הקדמיות ביותר {5 וקדימה} כלפי המבצעים.

יש הקלטות שבשילוב מערכות המקצינות את האפקט הזה ומביאות את המאזין עד כדי מצב שהוא ניצב על אותה הבמה ממש ואף בתוך הכלים

והכל בכדי להקצין את הריגוש והדינאמיות של הצליל.

לכל אחת מצורות ה Soundstage יש מעריצים שמעדיפים כך או אחרת ושוב, אין נכון או לא, אלא לכל מאזין וטעמו

מניסיוני הצעירים בתחום אוהבים יותר את הקדמית והבוגרים את האחורית.

הערה: לכל Soundstage יש ווריאציות שונות של צורות שלרוב באות לידי ביטוי כאשר טווח תדרים מסוים יהיה בעל במה שונה מהשאר.

לרוב התדרים הללו הם האמצעיים ו/או העליונים המופקים בדרך כלל מאלמנט המיד/ או בשילוב אלמנט המיד והטוויטר והם הגורם המשמעותי ביותר ליצירת הבמה.

סוג של תמונת במה כעורה - לאודנס עמוק {כגון גרף אקולייזר אשר בקצבות מורם}

*במה זו לרוב מצוייה במוצרי ווינטאג' יפניים

סוג של תמונת במה קדמית הנוצרת ממצב של לאודנס הפוך {מיד מוחצן}

במה זו לרוב מצוייה במוצרים אנגליים

מעבר לתמונה המרחבית יש את גובה הבמה:

תמונת במה גבוה: במה גבוהה ממוקמת מעל הרמקולים בגובה של 1.50 מטר ואף למעלה מכך ולפי השילוב של הסט מבחינת הבמה {קדמית, אחורית, אמצעית}

במה כזו טובה רק כשהמאזין נמצא במרחק של לפחות כ 5 מטרים מהרמקולים,

אחרת במה זו למעשה תהיה גבוהה מידיי והסאונד יהיה מעל לראשו של המאזין ואז יהיה אפקט של אוזניות ולא תמונת במה

{נסה לדמיין מצב שאתה רואה סרט במסך הקרנה ענק של 300" כשאתה יושב מטר ממנו}

לרוב תמונת במה גבוה נמצאת אצל רמקולים גבוהים פיזית כך שהאלמנטים מיד והטוויטר של הרמקולים ממוקמים מעל לגובה האוזניים של נקודת המאזין.

תמונת במה אמצעית: לרוב הרמקולים בעולם יש במה אמצעית שהיא עד לגובה של 50 ס"מ מהאלמנטים: טוויטר, מיד.

תמונת במה נמוכה: בדרך כלל כשהרמקולים נמוכים מאוזני המאזין/ רמקולי ווינטאג' {שלרוב היו בנויים נמוך} ומוצרי ווינטאג' {שאופיים הוא כזה, כפי שכבר הובא}.

במה עמוקה ונמוכה {מנקודת המאזין ומטה}

מעבר למרחביות וגובה הבמה ישנם עוד פרמטרים חשובים המעצימים את אפקט הבמה החיה והם:

שכבות, רבדים / עומק הבמה = יש מרחק בין כל מבצע וכלי על הבמה אך לא רק לרוחב אלא גם באורך ובאלכסון ובגובה שבין כל מבצע.

תמונת במה שקטה = יש הפרדה המלווה בשקט בין כלים המנגנים, והרגשה של סאונד חלק שלא נלחם בכדי להישמע.

תלת ממדיות = הסאונד דינאמי והוא מסוגל לנוע קדימה/ אחורה/ למעלה/ למטה/ סביב המאזין והצליל דינאמי בעוצמה שלו

{ראה מאמר נפרד בשם "אנשי הסאונד ואנשי המוזיקה"}.

ההפרדה = הצלילים לא עולים אחד על השני אלא מופרדים בכל עוצמה {למשל קבוצה של חמישה כנרים}.

מעבר לתמונת הבמה הדברים הבאים שחשובים ושמשתלבים ויוצרים את התלת מימד הם הרבדים והשכבות

הרבדים הם הכלים הנמצאים מתחילת הבמה כלפי העומק

השכבות הן הגבהים השונים בין כל כלי וכלי מנקודת המאזין

בכל במה יש מספר כלים מייצרי סאונד וכל אחד מהם ממוקם במקום אחר בבמה

מערכת מאוזנת ברמה גבוה מסוגלת למקם את יוצרי הסאונד במרחב הבמה עם יכולת המיקום הפיזי של כל מייצר כגון:

סולן או זמר וכל קבוצת כלים או כלי בודד וכן מרחקים בין הכלים {לא רק לרוחב אלא אף באורך או באלכסון וכן הבדלי גובה בין הכלים}

מעבר לשכבות והרבדים יש עניין של דינאמיות של הסאונד ודינאמיות של הצליל

דינאמיות של הצליל קורת כאשר יש פיק של כלי מסוים {כל הקלטה שונה} כאשר הוא עולה על ייתר הכלים והוא נשמע בעוצמה יותר,

כאילו מצב של תזמורת שמנגנת ולפתע עומד אחד הכלים ומנגן סולו בווליום גבוה יותר משאר הכלים

דינאמיות של הסאונד היא כאשר כלי מסוים יוצא מהבמה ונע בחלל, הן לעבר המאזין {שוב תלוי בהקלטה ובציוד} והן מאחוריו, מעליו צדדיו

או רק מאחורי הקו המקביל של הרמקולים וזה כבר מצב של אפקט שאינו קיים במציאות והוא מוקצן וקיים במערכות סטריאו.

לאחר שיש Soundstage העונה להגדרות שהובאו יש חשיבות לדברים הבאים

סינרגיה = ההרגשה של מוסיקה זורמת ומשתלבת.

גודל ריאליסטי מאוזן של הכלים

סאונד מושך ולא מעייף שניתן להאזין למוסיקה שעות

ומוזיקאליות, אשר היא אחד הדברים הקשים ביותר להגדרה אך אנסה לתת את דעתי

ישנם שילוב של מס' דברים שקוראים באותו הרגע שאנו חווים מוזיקאליות

א' ההרגשה של שלימות, זרימה ואיזון נכון עבור המאזין בין כל התדרים

ב' המאזין נתפס ונמשך לתשומת לב ולהקשבה

ג' יכולת בנקל לרדת לפרטים

ד' תחושת חיבור בין הלב שמרגיש לבין המוח שמבין את המוסיקה וחווה את הסאונד

ה' חיבור לסאונד וההרגשה שלו על הגוף, היות ואנו קולטים סאונד מעבר לשמיעה אלא מרגישים אותו פיזית

ו' ההרגשה דומה לזמן תחילת ההשפעה בדומה לסיגריה ראשונה לאחר השבת/ יום כיפור או בדומה לאחר לגימה של וויסקי/ יין טוב,

ממש לפני תחילת האופוריה ישנו מצב של פוקוס מחודד של כל המערכות בהרמוניה מסוימת, מה שמביא למצב ז'

ז' חיוך קטן {כן קצת דבילי}

ח' לאילו המאופקים יש תנודות קלות של הראש/ היד/ הרגל או רק זמזום המוסיקה, לאילו הפתוחים יותר התנודות הופכות לתנועות עד כדי רצון לרקוד והזמזום הופך לשירה

הדברים הללו קוראים בגלל הדברים הבאים {כולם או חלקם} ולפי טעמו של המאזין

1 איזון נכון של המוסיקה לפי טעמו של המאזין

2 דגש על תווך תדרים שהמאזין אוהב

3 אווירה

4 נינוחות

5 ריכוז

6 השראה

בכל אופן הדברים הם רבים ומשתנים בין מאזין למאזין וממצב למצב וכל מה שהובא לעיל בעל השפעה אחרת לכל אדם

מה שטוב לאחד יהיה גרוע לאחר ואין חוקיות לדבר.

במערכות אודיו לכל רכיב יש השפעה על תמונת הסאונד וכל צליל.

לכל חלק יש יכולת התחברות או כוח השתלטות וכפיה של אופיו על שאר הרכיבים.

קל לבנות מערכת סטריאו מההתחלה בעלת תוצאה ספציפית לפי רצונו של בעלייה {במידה והוא יודע מה רצונו}

כאשר לוקחים בחשבון את החלל בו אמורה להיות ממוקמת המערכת וכאשר נלקחים בחשבון פרמטרים נוספים

ניתן גם לשנות את תמונת הבמה/ גוון הצליל/ הדגשה/ הנמכה של טווח תדרים ספציפי של במערכת קיימת על ידיי החלפת חלק או שניים

{זה יותר קשה אבל ניתן לעשייה ב 90% מהמקרים}

היות ויש כל כך הרבה חברות, מוצרים, חללים, סגנונות מוזיקה ושילובים אפשריים, אפשרי וניתן למצוא תוצאה רצויה.

נכתב ע"י שמעון מור יוסף

מייסד ומנכ"ל הצוות המקצועי של Av1

ראה עוד

מאמרים וטיפים לתחום האודיו וידאו